פסק-דין בתיק תא"מ 8014-10-10

בפניי תביעה כספית על סך של 34,260 ש"ח.

הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש למתן פס"ד לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט , תוך שמירת זכותו של הנתבע לדרוש דחיית התביעה, והכל כעולה מתוך פרוטוקול הישיבה מיום 31.1.12, במהלכה הסכימו הצדדים להפוך את ישיבת ההוכחות לישיבת קד"מ ולטעון את טיעוניהם. הוצע למנות מומחה מטעם ביהמ"ש שיכריע בין חוות הדעת הסותרות ואולם הצדדים העדיפו מתן פס"ד על פי טיעונים ועל פי החומר המונח לפתחו של בימ"ש והכולל בין השאר את תצהירי הצדדים ואת חוות הדעת שהוגשו על ידם.

בנסיבות אלה, אני מורה למזכירות להחזיר את המחצית השנייה של אגרת ביהמ"ש, אשר שולמה ע"י התובע לידי ב"כ התובע, תוך 30 יום.

מדובר בתובע שפנה לנתבע, שהינו קבלן לעבודות רעפים ודקים, וביקש ממנו ביצוע עבודות של התקנת דק ושל התקנת גג רעפים.

לגבי התקנת גג הרעפים, לא התרשמתי, כי הייתה התרשלות כלשהי או פגם כלשהו בהתנהלות הנתבע וכל הטענות כנגד הנתבע בהקשר זה דינם להידחות.

דא עקא, שעיקר המחלוקת נוגעת לביצוע העבודה של הדק.

לטענת התובע, הייתה העבודה רשלנית ובניגוד מפורש לטענות ב"כ הנתבע בסיכומיו, נושא העבודה הרשלנית הוא מודגש ומפורש בכתב התביעה המתוקן בסעיפים שונים.

את התביעה תמך התובע בחוות הדעת של הנגר מר ישעיהו מישר, אשר עיקר טענותיו מתייחסות לאי לקיחה בחשבון של נושא הניקוז, אי ביצוע של הכנת התשתית בשטח בטרם הונחו העצים ושימוש בעץ אורן פשוט לצורך העבודה. כתוצאה מכך, לטענת התובע והמומחה מטעמו, נוצר תוך פרק זמן של כחודשיים מעת ביצוע העבודה תופעה של שרף, אשר מנעה את היכולת של התובע  ומשפחתו לעשות שימוש בדק והסבה להם עוגמת נפש.

הנתבע מצידו תמך את הגנתו בחוות דעת של מומחה מטעמו, מומחה בנושא ביצוע עבודות רעפים פרגולות ודק, מר סאמי מחול, אשר צירף גם לחוות דעתו כתבות ולפיהן תופעת השרף היא תופעה טבעית לחלוטין ותלויה בין השאר בסוג העץ הנטען, משכך מדובר בתופעה טבעית של שרף הנוצר מחום השמש ואין בינו ובין העבודה הרשלנית המוכחשת ובין הנתבע, דבר וחצי דבר.

התובע טוען, כי לאחר שנעשו פניות רבות אל הנתבע ולאחר שהנתבע הגיע פעם אחת ויחידה ולמעשה לא פתר את הבעיה, הוא נאלץ לפנות לקבלן אחר בשם "אלי עיצוב ובנייה" ולאחר הזמנה של עבודה שכללה את ביצוע העבודות הבאות: פירוק קורות הדק, ביצוע של פעולות שונות של חיזוקים וצביעת הדק, שילם לו סך של 12,760 ש"ח עפ"י חשבונית מס' 0935, אשר הוגשה יחד עם ההזמנה כחלק מחומר הראיות.

בהקשר זה נטען ע"י הנתבע, כי לא הוכח ע"י התובע כלל תשלום בפועל של הסכום האמור וכי אין לתת אמון בחשבונית זו לאור העובדה שלא צורפה קבלה על גובה הסכום.

במעמד ישיבת ביהמ"ש הגישו הצדדים תמונות של הדק אשר סומנו על ידי ת/1 ו- ת/2.

ת/1 הינו סט של תמונות המבטא את מצב הדק לטענת התובע לאחר כחודשיים מיום ההתקנה ואילו ת/2 אלו תמונות שצורפו ע"י הנתבע וניתן להתרשם מהן, לטענתו, כי כאשר הדק נמסר לתובע לא היה כל פגם בביצוע העבודה ומדובר היה בעבודה שהושלמה לחלוטין, לשביעות רצונו של התובע ומשפחתו.

הנתבע טען בכתבי הטענות ובסיכומיו שתי טענות נוספות - האחת, כי הבחירה בעץ אורן שהוא עץ זול יחסית על פני עץ מסוג פאייה, שהוא יותר איכותי, הייתה פרי החלטתו של התובע שמן הסתם ביקש לחסוך בעלויות ולמרות שלטענת הנתבע הוסבר לו המשמעויות הקשורות בכך, טענה שנייה הייתה הפנייה לאותן תמונות - ת/2, שמכוחן ניתן לראות שכאשר נמסרה העבודה לא הייתה קרמיקה מסביב לדק אלא הכנה לקראת ריצוף . ריצוף זה נעשה לאחר מסירת העבודה ולא מן הנמנע שביצוע עבודות ריצוף זו היא שהביאה למצב הדק ולא עבודתו של הנתבע, ומשכך יש לטענת הנתבע, ניתוק הקשר הסיבתי בין הטענה לעבודה רשלנית ובין הנזק שנגרם עקב קיומם של גורמים מתערבים שכאלה.

לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים שנעשו בע"פ, בחנתי את הראיות שהוגשו לי ואת הראיות שהוגשו במסגרת התצהירים של הצדדים ואת חוות הדעת הסותרות של שני הצדדים, אני נותן בזאת את פסיקתי.

דין התביעה להתקבל בחלקה.

להלן נימוקי בימ"ש:

1.         הנתבע ראשית הוא בעל המקצוע. הוא זה שאמור לספק את הסחורה ולבצע את העבודה. לא סביר והגיוני בעיני כלל ועיקר, כי חודשיים בלבד לאחר ביצוע הרכבת הדק יגיע הדק למצב כפי שניתן היה לחזות בתמונות ת/1 ותחל חלופת מכתבים שצורפה, המבטאת את חוסר שביעות רצון התובע מהעבודה שנמסרה ואת חוסר יכולתו ליהנות מן הדק הלכה למעשה.

העובדה שתוך חודשיים בלבד הגיע הדק למצב שכזה, מלמדת, כי לא נלקחו בחשבון פרמטרים מסוימים בביצוע העבודה ובעניין זה חוות הדעת של המומחה מישר מטעם התובע,  סבירה יותר מחוות הדעת של  סאמי מחול מטעם הנתבע.